בערב בבית, ובימים הראשונים שלאחר הבשורה, בראש מנסרות שאלות רבות. מה לעזאזל נפל עלי? למה אני? האם אני הולך/כת למות? אך גם מה אני יכול/ה לעשות? מה המקום או התפקיד שלי? ומה עם בני המשפחה והחברים?
רבים מתארים כמין "שיתוק" הנובע מהצפה רגשית ועומס של מחשבות. מרגישים כי חייבים לעשות משהו אך אינם מוצאים מהיכן להתחיל. ניתן ללמוד כיצד לא להיות חסר אונים. ניתן ללמוד להשתלב במאמץ ההחלמה! יש לרצונות, למחשבות וליכולות שלכם יכולת לתרום תרומה משמעותית! ניתן ללמוד למה לשים לב, כיצד לדאוג כי ההחלטות המתקבלות ע"י הרופאים נתקבלו בשיקול דעת וללא שנעלמו מהם פרטים חיוניים. עלינו לפתוח את העיניים והאוזניים ובעיקר את הלב, וללמוד.
התהליך שאדם עובר לאחר אבחנת סרטן מתואר רבות כ-"מאבק", "מלחמה", ואכן יש דברים רבים להיאבק בהם. אולם, פעמים רבות חוקי המאבק אינם ברורים והאויב רב פנים ונסתר. לעיתים נדרש מאיתנו לפעול בתנאי חוסר ידיעה וחוסר וודאות, וכולנו, חולים/ות, בני משפחה, חברים/ות ומטפלים/ות נדרשים כל הזמן ללמוד. אתם והרופא שבחרתם צריכים לעבוד כצוות. דו שיח ביניכם חיוני להחלמה. על הרופא להיות קשוב ולהקדיש זמן ותשומת לב ללמוד אתכם ועליכם. ככל שהרופא יכיר אתכם טוב יותר עצותיו יהיו טובות יותר.
- למי לספר ומתי? עד לקבלת כל הפרטים ספרו לאלה שיעזרו לכם ודחו את שיתופם של אלה שיתכן ותמצאו את עצמכם תומכים בהם. ספרו בדרוג, תחילה לקרובים ביותר ורק בהמשך לשאר. זכותכם לבקש מיודעי הסוד להמתין ולא להפיץ את המידע הלאה. מצד שני מחלה היא לא בושה ושמירת סוד לאורך זמן דורשת השקעת כוחות מיותרים. הגדילו בהדרגה בקצב המתאים לכם את מספר יודעי הסוד ותזכו לתמיכה ועזרה. התייעצו עם גורמים מקצועיים לגבי שיתוף ילדים קטנים או הורים מבוגרים.
- האם אני סומך על הרופא שלי? גם אם השאלה אינה נשאלת בפרוש היא עוברת במוחו של כל מטופל. עצרו רגע לחשוב, ללמוד ולהבין מה אתם מחפשים? איזה מידע אתם צריכים כדי לבחור רופא. החלטתם שאתם רוצים דעה נוספת מצוין! האם כעת או שכדאי להמתין עד שיתקבלו כל תשובות המעבדה החשובות ויהיו בידכם כל הנתונים הנחוצים לקבלת החלטה טיפולית?
- איזה מידע אתם מבקשים לדעת? איזה מידע אתם מפחדים לדעת? מה חשוב לכם והאם השאלות שחשוב לכם לענות עליהם זהות לשאלות שחשוב לבני הזוג לענות עליהם? דברו בינכם על שאלות אלו עוד בטרם יצאתם למסע חיפוש המידע!
החרדה והפחד טבעיים, בעוד מספר ימים תתבהר התמונה ותקבלו תשובות ברורות.
תמיד יש מה לעשות וניתן למצוא דרך לעזור.
"כל עוד הנר דולק – אפשר לתקן" (אור הגנוז סיפורי חסידים)
רבים מתארים כמין "שיתוק" הנובע מהצפה רגשית ועומס של מחשבות. מרגישים כי חייבים לעשות משהו אך אינם מוצאים מהיכן להתחיל. ניתן ללמוד כיצד לא להיות חסר אונים. ניתן ללמוד להשתלב במאמץ ההחלמה! יש לרצונות, למחשבות וליכולות שלכם יכולת לתרום תרומה משמעותית! ניתן ללמוד למה לשים לב, כיצד לדאוג כי ההחלטות המתקבלות ע"י הרופאים נתקבלו בשיקול דעת וללא שנעלמו מהם פרטים חיוניים. עלינו לפתוח את העיניים והאוזניים ובעיקר את הלב, וללמוד.
התהליך שאדם עובר לאחר אבחנת סרטן מתואר רבות כ-"מאבק", "מלחמה", ואכן יש דברים רבים להיאבק בהם. אולם, פעמים רבות חוקי המאבק אינם ברורים והאויב רב פנים ונסתר. לעיתים נדרש מאיתנו לפעול בתנאי חוסר ידיעה וחוסר וודאות, וכולנו, חולים/ות, בני משפחה, חברים/ות ומטפלים/ות נדרשים כל הזמן ללמוד. אתם והרופא שבחרתם צריכים לעבוד כצוות. דו שיח ביניכם חיוני להחלמה. על הרופא להיות קשוב ולהקדיש זמן ותשומת לב ללמוד אתכם ועליכם. ככל שהרופא יכיר אתכם טוב יותר עצותיו יהיו טובות יותר.
Hematolearn עצה ראשונה: התייחסו למאבק שנכפה עליכם כתהליך של לימוד. הקדישו זמן לא רק ללימוד שמות של מחלות ושל תרופות, חיפוש שיטות שונות לריפוי ולהקלה או אחרי הטובים שברופאים ובמרפאים. הקדישו זמן ללמוד על עצמכם ועל הסובבים אתכם, היו פתוחים להקשיב לגוף ולנפש שלכם וכך תוכלו טוב יותר לנווט את דרככם ולכוון את המטפלים והסובבים אתכם לעזרה אותה אתם צריכים.
המשימה של הימים הראשונים – סדר עדיפות! לצורך כך יש לענות על שתי שאלות: באם התשובה על אחת משאלות האלו חיובית, כדאי לפנות לחדר מיון ולקבל הערכה וטיפול מיידי בבית החולים.
- האם נלווים כבר כעת למחלה סיבוכים המסוכנים בטווח במיידי? זיהומים, דימומים או קרישי דם, ופגיעה בתפקוד הכליות הם סיבוכים שכיחים במחלות המטולוגיות. העזר ברופא/ה שאיבחן את המחלה ואו רופא/ת המשפחה לשלילת מצבים אלו. ניתן ללמוד כיצד להימנע מזיהומים או סיבוכים.
- האם המחלה ההמטולוגית עצמה דורשת טיפול מיידי? לשאלה זו אין תשובה אחת הנכונה תמיד. יש מצבים ומחלות המהוות מצב חרום מיידי, יש הדורשות טיפול בטווח של ימים, יש וניתן להמתין זמן ממושך יותר ואף ישנן מחלות ממאירות שבהן ניתן להסתפק במעקב בלבד. בימים הראשונים הרבה תלוי בהרגשתך (ספר/י לרופא/ה על הכל, יש דברים שידליקו אצלו נורות אזהרה). מהם סמני אזהרה המחייבים פניה למיון?
- למי לספר ומתי? עד לקבלת כל הפרטים ספרו לאלה שיעזרו לכם ודחו את שיתופם של אלה שיתכן ותמצאו את עצמכם תומכים בהם. ספרו בדרוג, תחילה לקרובים ביותר ורק בהמשך לשאר. זכותכם לבקש מיודעי הסוד להמתין ולא להפיץ את המידע הלאה. מצד שני מחלה היא לא בושה ושמירת סוד לאורך זמן דורשת השקעת כוחות מיותרים. הגדילו בהדרגה בקצב המתאים לכם את מספר יודעי הסוד ותזכו לתמיכה ועזרה. התייעצו עם גורמים מקצועיים לגבי שיתוף ילדים קטנים או הורים מבוגרים.
- האם אני סומך על הרופא שלי? גם אם השאלה אינה נשאלת בפרוש היא עוברת במוחו של כל מטופל. עצרו רגע לחשוב, ללמוד ולהבין מה אתם מחפשים? איזה מידע אתם צריכים כדי לבחור רופא. החלטתם שאתם רוצים דעה נוספת מצוין! האם כעת או שכדאי להמתין עד שיתקבלו כל תשובות המעבדה החשובות ויהיו בידכם כל הנתונים הנחוצים לקבלת החלטה טיפולית?
- איזה מידע אתם מבקשים לדעת? איזה מידע אתם מפחדים לדעת? מה חשוב לכם והאם השאלות שחשוב לכם לענות עליהם זהות לשאלות שחשוב לבני הזוג לענות עליהם? דברו בינכם על שאלות אלו עוד בטרם יצאתם למסע חיפוש המידע!
החרדה והפחד טבעיים, בעוד מספר ימים תתבהר התמונה ותקבלו תשובות ברורות.
תמיד יש מה לעשות וניתן למצוא דרך לעזור.
"כל עוד הנר דולק – אפשר לתקן" (אור הגנוז סיפורי חסידים)
